SOLO

רצינו לאכול את החיים, ונשארנו רעבים

היינו יחד ועכשיו סולו, והכתובת על הקיר

 

שלטי חוצות צבעוניים, אורות כחולים, על בניינים

שכבות מתקלפות, יֶבֵשות, ריקות, של עיר

"נעים מאוד כאב", עצוב לי להכיר.

 

כולנו נופלים, חלקנו קמים

ואז מדברים הרבה שטויות, בלה בלה.

וכותבים על זה שיר.

 

לפרוק את הכאב, בלילה

כשהציפורים כבר ישנות

יוצא לרוץ ברחוב, הוי כמה

שחסרות בפה הנשיקות

ואין את מי לשאול, רק למה?

הכל חשוך בחוץ, כשאת לא פה

אז צועק לאל, למעלה

ומרסס את שמך על הקירות

 

אומרים שכולם מדברים וכותבים, עכשיו, על תל אביב

היינו יחד ועכשיו סולו, את השברים מי ירכיב

 

וכולנו נופלים, חלקנו קמים

ואז מדברים הרבה שטויות, בלה, בלה.

וכותבים על זה שיר. 

 

לפרוק את הכאב, בלילה

כשהציפורים כבר ישנות

יוצא לרוץ ברחוב, הוי כמה

שחסרות בפה הנשיקות

ואין את מי לשאול, רק למה?

הכל חשוך בחוץ, כשאת לא פה

אז צועק לאל, למעלה

ומרסס את שמך על הקירות

השיר רשום באקו"ם. (האגודה לשמירה על זכויות היוצרים)

© כל הזכויות שמורות ליוצר ישי ויסמן

אהבתם? שתפו

Share on facebook
Share on twitter
Share on email
Share on whatsapp

לשירים נוספים:

לסגנונות נוספים:

רוצים לקרוא לפני כולם? הרשמו: