שונא את הלילות

אני שונא את הלילות, בלעדייך

ומת לשמוע את קולך, בחזרה

אני שונא את הדמעות, בעיניים

שבאות אליי תמיד, כמו סערה

 

אני שונא את התמונות, שלנו יחד

שמעלות בי זכרונות, כה כואבים

רוצה למחוק אותם, בבת אחת

ולנפץ שוב את קירות בדידותי.

 

פעם עוד היית צוחקת ובוכה

עם השירים שכתבתי עלייך

פעם עוד היינו עם אותה השמיכה

שהספיקה לשניים.

אני שונא את הלילות

שונא את הלילות, כל כך

כמעט, כמו שאני אוהב אותך.

 

אני שונא את הלילות, אחרייך

לא השארת מקום יותר, לאהבה

אני עוד מחכה וסולח, פעמיים

לעצמי וגם לך, יש לי תקווה

ליד הדלת, מפתחות, רק תחזרי, בחזרה.

 

פעם עוד היית צוחקת ובוכה

עם השירים שכתבתי עלייך

פעם עוד היינו עם אותה השמיכה

שהספיקה לשניים.

אני שונא את הלילות

שונא את הלילות, כל כך

כמעט, כמו שאני אוהב אותך.

השיר רשום באקו"ם. (האגודה לשמירה על זכויות היוצרים)

© כל הזכויות שמורות ליוצר ישי ויסמן

אהבתם? שתפו

Share on facebook
Share on twitter
Share on email
Share on whatsapp

לשירים נוספים:

לסגנונות נוספים:

רוצים לקרוא לפני כולם? הרשמו: