קצת לבד

חזרתי אחרי, שטעיתי בדרך

אולי שמעתַ אותי? אולי היה טפטוף של גשם

רוצַה אהבה בֶּאֵמֶת, לא בערך

ואתה עוד עסוק, בלחפש מי אשם

 

והלב לפעמים, כמו רכבת דוהרת

לא עוצר תמיד בתחנה, הנכונה

את הקלפים לעצמי, כבר לא שומרת

סיפורים יֶשַנים, אני לא קונַה.

 

והיום אני, גלויה יותר, שלמה יותר, בטוחה יותר, בעצמי

אולי אני, חשופה יותר, רגישה יותר, אמיתית, אז תבין

 

שטוב לי קצת לבד

גם אם חסרות הידיים

ואין לי את השקט שהיה בעיניים

והמילים שלך, עוד מֶנַקְרות לי בראש, בראש

טוב לי קצת לבד

גם אם רחוקים השמיים

ואין לי את האושר המזויף, בינתיים

והכאב היחידי שנשאר, הוא על הזמן, שנשרף

 

העט עוד חורט, על הדף מחשבות

והיום שלי, מתכסה כולו עננים

אחרי כל הוויכוחים, הצעקות והקרבות

מרגישה בפנים, כמו ערמת אבנים

 

והזמן שלי, יקר יותר, קצר יותר, ויש לי חמלה, לעצמי

אולי אני, חשופה יותר, רגישה יותר. אמיתית, אז תבין.

 

שטוב לי קצת לבד

גם אם חסרות הידיים

ואין לי את השקט שהיה בעיניים

והמילים שלך, עוד מֶנַקרות לי בראש, בראש

טוב לי קצת לבד

גם אם רחוקים השמיים

ואין לי את האושר המזויף, בינתיים

והכאב היחידי שנשאר, הוא על הזמן, שנשרף

השיר רשום באקו"ם. (האגודה לשמירה על זכויות היוצרים)

© כל הזכויות שמורות ליוצר ישי ויסמן

אהבתם? שתפו

Share on facebook
Share on twitter
Share on email
Share on whatsapp

לשירים נוספים:

לסגנונות נוספים:

רוצים לקרוא לפני כולם? הרשמו: