בעיניים סגורות

אני בא אלייך, בידיים פתוחות

ורואה את פנייך, גם בעיניים סגורות

לא יכול לתת לך, להתרחק ממני

 

מאכיל את עצמי, בכל הטעויות

ושוב טובע, בשטויות הרגילות. ועדיין

לא יכול לתת לך, להתרחק ממני

 

והזיכרונות שוב צדים אותי, רודפים אותי

גם הזמן לא מחלים, אם אין לי אותך.

 

מצטער להגיד מצטער

כמה תגידי, אפשר לדבר

הרעש, בכלל לא עוזר

אבל השתיקות, עושות רע יותר

ואנשים זה תמיד אנשים

לפעמים פשוט כמו שדה מוקשים

שוב לילה, חלפו הגשמים

נגמרו המילים.

 

שוב שופט את עצמי, ואומר שכרגיל

אבל אם תבואי, הלב יצא אלייך, כמו טיל

לא יכול לתת לך, להתרחק ממני.

 

והזיכרונות שוב צדים אותי, רודפים אותי

גם הזמן לא מחלים, אם אין לי אותך.

 

מצטער להגיד מצטער

כמה תגידי, אפשר לדבר

הרעש, בכלל לא עוזר

אבל השתיקות, עושות רע יותר

ואנשים זה תמיד אנשים

לפעמים פשוט כמו שדה מוקשים

שוב לילה, חלפו הגשמים

נגמרו המילים.

 

וגם אם התפרקנו עוד נמצא דרך חזרה

השמש החמה, תבוא במקום, הרוח הקרה.

השיר רשום באקו"ם. (האגודה לשמירה על זכויות היוצרים)

© כל הזכויות שמורות ליוצר ישי ויסמן

אהבתם? שתפו

Share on facebook
Share on twitter
Share on email
Share on whatsapp

לשירים נוספים:

לסגנונות נוספים:

רוצים לקרוא לפני כולם? הרשמו: