אַת רצה בלילות

ומחפשת עוד תשובות לשאלות

שורשים שכבר נטעת, קצרו דמעות

יש משהו בעיניך

אַת רצה בלילות

בנעליים השקטות, והקלות

בין ההרים המוריקים והגבעות

כמה קלות רגלייך.

וזה חוזר תמיד כמו פעם

לחלומות של הילדות

וזה הלב פועם בזעם

כמו כותב על זמן, עדות.

כִּתְמֵי עָלִים, בַּדֶּרֶךְ

וְרֵיחוֹת שֶׁל קִנָּמוֹן

הָיָה לְךָ טוֹב כְּבָר אֶמֶשׁ

הָיָה לְךָ שִׁגָּעוֹן

וְאֵין אֱמֶת, אֵין עֵרֶךְ

יֵשׁ רַק את שעון החול

תחנה קטנה שֶׁל שֶׁקֶט

שציירת לך במכחול.

אַת רצה בלילות

ומה את מנסה כבר לגלות

מה עושים כשהמחשבות עולות

הניחי לרגלייך.

וזה חוזר תמיד כמו פעם

לחלומות של הילדות

וזה הלב פועם בזעם

כמו כותב על זמן, עדות.

כִּתְמֵי עָלִים, בַּדֶּרֶךְ

וְרֵיחוֹת שֶׁל קִנָּמוֹן

הָיָה לְךָ טוֹב כְּבָר אֶמֶשׁ

הָיָה לְךָ שִׁגָּעוֹן

וְאֵין אֱמֶת, אֵין עֵרֶךְ

יש רק את שעון החול

תחנה קטנה שֶׁל שֶׁקֶט

שציירת לך במכחול.