אובססיה

כוסית אחרונה, מול ירח חיוור

אתה יושב לבד בבר, ואין לך הסבר

איך איבדתַ אותה, איך הייתַ עיוור

בצבעי שחור כחול, הלילה מתאפר

 

עכשיו אתה נזכר, איך עשיתַ לה סצנה

כשהיא אמרה "נגמר", בקפה שבַּאָרֶנַה

צעקתַ מול כולם, בכיתַ, התחננתַ

ועכשיו אתה מרגיש, שכזה קטן, יצאתַ

 

האהבה היא כבר אובססיה

הפכתַ לטרגדיה

לא חשבתַ, כך יהיה

אבל בסוף אתה יודע

שלכל דבר יש סוף. (גם אם לא טוב)

היא לא תחזור אליך.

 

חוזר מותש הביתה, זרוק שוב במיטה

שותה עוד יין זול, איך תרפא את השריטה?

כמו בנוסע השמיני, בספינת חלל שעות

מנותק מהעולם, באוקיינוס של דמעות.

 

האהבה היא כבר אובססיה, הפכתַ לטרגדיה

לא חשבתַ, כך יהיה, אבל בסוף אתה יודע

שלכל דבר יש סוף. (גם אם לא טוב)

היא לא תחזור אליך.

הכל עכשיו פנטזיות, סתם מניפולציות

לא חשבתַ, כך יהיה, אבל בסוף, עברו הדרמות

כמו גלים בחוף. עד הסוף.

היא המשיכה בלעדיך.

 

הילדות מזמן עברה לה, הבגרות בָּפֶּתַח

שנים חולפות מהר, תלמד כבר את הָלֶקַח

תסתכל שוב במראה, תראה עכשיו אותך

גם אני קצת מתבלבל, ביני ובינך

השיר רשום באקו"ם. (האגודה לשמירה על זכויות היוצרים)

© כל הזכויות שמורות ליוצר ישי ויסמן

אהבתם? שתפו

Share on facebook
Share on twitter
Share on email
Share on whatsapp

לשירים נוספים:

לסגנונות נוספים:

רוצים לקרוא לפני כולם? הרשמו: